מקור משנה בבא מציעא א׳:ב׳
2 הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד מַנְהִיג, זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵם מוֹדִים אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עֵדִים, חוֹלְקִים בְּלֹא שְׁבוּעָה:
פירוש ברטנורא על משנה בבא מציעא א׳:ב׳
2 הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִים עַל גַּבֵּי בְהֵמָה. הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּרוֹכֵב קָנֵי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַנְהִיג, שֶׁלֹּא זָזָה הַבְּהֵמָה מִמְּקוֹמָהּ:
3 אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד מַנְהִיג. בַּזְּמַן שֶׁרוֹכֵב מְנַעֲנֵעַ בְּרַגְלָיו כִּי הֵיכִי דְּתֵיזִיל הַבְּהֵמָה מֵחֲמָתֵיהּ, הוּא דְּשָׁוִים רוֹכֵב וּמַנְהִיג. וְאִם לֹא הָיָה אֶלָּא רוֹכֵב בִּלְבַד, מַנְהִיג קָנָה, רוֹכֵב לֹא קָנָה. וְאִם הוֹדוּ אוֹ בָאוּ עֵדִים אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּפְסַק הַדִּין עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחֲלֹקוּ בִּשְׁבוּעָה, חוֹלְקִים שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה: